משפחות

משפחות

יש ארבע סוגי פגיעה במשפחות: 

מהי? 

פגיעה פיזית היא שימוש מכוון בכוח פיזי שעלול לגרום לפציעה פיזית. 

האלימות יכולות לבוא לידי ביטוי בחבטות, סטירות, בעיטות, דחיפות, כוויות, מכות אגרוף, נשיכות, ניעור וטלטול, כבילה וכדומה.

נהוג לחלק את הפגיעה הגופנית לפי הנזק שהיא מותירה: 


חבלות קלות - חבורות, שריטות, עקבות הצלפה

חבלות בינונית - מספר חבלות, שבר בודד או כוויות קלות

וחבלות חמורות - חבלות מרובות, כוויות נרחבות או עמוקות, שברים מרובים, פגיעות בטן, פגיעות במערכת העצבים המרכזית או מצבים מסכני חיים

מהי? 

התנהגויות אכזריות של ההורה הפוגעות בערך העצמי או ברווחתו הרגשית של הילד. התנהגות היכולה להתבטא בקריאת שמות, שיימינג, דחייה, מניעת אהבה ואיומים

נהוג לחלק את הפגיעות הרגשיות לחמישה תחומים עיקריים:


דחייה - סירוב להכיר בילד כיצור בעל ערך וסירוב להכיר בצורך לסיפוק צרכיו; 

בידוד – ניתוק הילד מן החיים הרגילים, מניעת יצירת קשרים חברתיים הגורמים לו לתחושת בדידות וניכור.

הפחדה – שימוש באלימות מילולית היוצרת אווירה של פחד, התגרות ואיום

התעלמות – מונעים מהילד גירויים החיוניים להתפתחותו, המעכבים את התפתחותו הרגשית והקוגניטיבית

השחתה – המבוגר גורם לעיוות הצמיחה החברתית של הילד, גורם לו לעסוק בפעילות הרסנית ואנטי-חברתית, ומשבש את יכולתו של הילד ליהנות מחוויות חברתיות נורמאליות.

מהי? 


פגיעה זו מוגדרת כ:"שימוש בקטין לסיפוק צרכיו המיניים של אדם בוגר". פגיעה מינית מתבטאת בלחץ או כפייה של ילד לעסוק באקטים מיניים. הכוללים התנהגויות כמו ליטוף, חדירה וחשיפת ילד לפעילויות מיניות אחרות. 

הפעילות המינית מיועדת לסיפוק צרכיו של המתעלל.


נהוג לחלק את הפגיעות המיניות לשלושה תחומים עיקריים: 


אונס - בעילה שלא בהסכמה, אינוס תחת איום, אינוס תוך התעללות, מעשה סדום ומעשה מגונה. 

ניצול מיני - ניצול קטין למעשה מיני תוך פיתויו, שימוש בקטינים לפורנוגרפיה 

וגילוי עריות  - פגיעה מינית ע"י בן משפחה קרוב. 

לפגיעה מינית יש נזקים פסיכולוגיים ופיזיים קשים ומתמשכים – בעיקר כשהפגיעה מבוצעת במסגרת המשפחה.

הגדרות ההזנחה מתמקדות בחסך טיפולי של ההורה או האחראי שתוצאתו פגיעה או סיכון לפגיעה בקטין ואי סיפוק צרכי הילד. 


ההזנחה עלולה לבוא לידי ביטוי בשלילת טיפול רפואי חיוני לילד, במניעת מזון, מניעת דיור יציב ובטוח, מניעת חינוך, ביגוד מתאים ונטישת הילד ,בחשיפתו לסכנות ובכשל בתיקוף של רגשות ומתן מענה מתאים כמו מיעוט במגע פיזי (כגון חיבוק) ומחסור בקשר מילולי ובלתי מילולי. 

הזנחה רגשית מוגדרת כחוסר עניין ותשומת לב לצרכיו הרגשיים של הילד.

משפחות

יש ארבע סוגי פגיעה במשפחות: 

  • פגיעה פיזית

    בישראל קיימים ארגונים ומרכזים רבים העוסקים בטיפול לאחר טראומה מדווחת, הכוללת רק כמחצית ממקרי האלימות.



    אחת המטרות שלנו ברוני הוא מציאת שיטות לעידוד דיווח וזיהוי מוקדם של מקרי התעללות ופגיעה. 


    אנחנו מאמינים שבעזרת ריכוז הכלים והשיטות המוכחות ממחקרים ודרכי טיפול בארץ ובעולם נוכל לפעול להתחיל לקטוע את התופעה.

  • פגיעה נפשית

    מהי? 

    התנהגויות אכזריות של ההורה הפוגעות בערך העצמי או ברווחתו הרגשית של הילד. התנהגות היכולה להתבטא בקריאת שמות, שיימינג, דחייה, מניעת אהבה ואיומים

    נהוג לחלק את הפגיעות הרגשיות לחמישה תחומים עיקריים:


    דחייה - סירוב להכיר בילד כיצור בעל ערך וסירוב להכיר בצורך לסיפוק צרכיו; 

    בידוד – ניתוק הילד מן החיים הרגילים, מניעת יצירת קשרים חברתיים הגורמים לו לתחושת בדידות וניכור.

    הפחדה – שימוש באלימות מילולית היוצרת אווירה של פחד, התגרות ואיום

    התעלמות – מונעים מהילד גירויים החיוניים להתפתחותו, המעכבים את התפתחותו הרגשית והקוגניטיבית

    השחתה – המבוגר גורם לעיוות הצמיחה החברתית של הילד, גורם לו לעסוק בפעילות הרסנית ואנטי-חברתית, ומשבש את יכולתו של הילד ליהנות מחוויות חברתיות נורמאליות.

  • פגיעה מינית

    מהי? 


    פגיעה זו מוגדרת כ:"שימוש בקטין לסיפוק צרכיו המיניים של אדם בוגר". פגיעה מינית מתבטאת בלחץ או כפייה של ילד לעסוק באקטים מיניים. הכוללים התנהגויות כמו ליטוף, חדירה וחשיפת ילד לפעילויות מיניות אחרות. 

    הפעילות המינית מיועדת לסיפוק צרכיו של המתעלל.


    נהוג לחלק את הפגיעות המיניות לשלושה תחומים עיקריים: 


    אונס - בעילה שלא בהסכמה, אינוס תחת איום, אינוס תוך התעללות, מעשה סדום ומעשה מגונה. 

    ניצול מיני - ניצול קטין למעשה מיני תוך פיתויו, שימוש בקטינים לפורנוגרפיה 

    וגילוי עריות  - פגיעה מינית ע"י בן משפחה קרוב. 

    לפגיעה מינית יש נזקים פסיכולוגיים ופיזיים קשים ומתמשכים – בעיקר כשהפגיעה מבוצעת במסגרת המשפחה.

  • הזנחה

    הגדרות ההזנחה מתמקדות בחסך טיפולי של ההורה או האחראי שתוצאתו פגיעה או סיכון לפגיעה בקטין ואי סיפוק צרכי הילד. 


    ההזנחה עלולה לבוא לידי ביטוי בשלילת טיפול רפואי חיוני לילד, במניעת מזון, מניעת דיור יציב ובטוח, מניעת חינוך, ביגוד מתאים ונטישת הילד ,בחשיפתו לסכנות ובכשל בתיקוף של רגשות ומתן מענה מתאים כמו מיעוט במגע פיזי (כגון חיבוק) ומחסור בקשר מילולי ובלתי מילולי. 

    הזנחה רגשית מוגדרת כחוסר עניין ותשומת לב לצרכיו הרגשיים של הילד.

תחומים אלו יכולים להתרחש גם בנפרד או במקביל עבור קורבן מסוים.

(לדוגמא, ניצול מיני הכולל גם רכיבים של פגיעה פיזית, נפשית והזנחה)


טראומה בילדות במשפחות נחשבת לאחת מדרכי הפגיעה הכי נוראיות ו"אפקטיביות" שניתן לבצע בילדים.
לתינוקות, פעוטות וילדים אין קול להגן על עצמם ולפיכך התפקיד שלנו כמטפלים וכסביבה חינוכית הוא להיות הקול הזה לילד, לזהות אותות מצוקה ולפעול למניעתם בדרכים שונות כולל הדרכת הורים, טיפול בהורים ובגורמים המזיקים.
כשהורה מזניח או אינו מודע לאחריות ההורית שלו ,הפגיעה בהתפתחות הילד היא אסטרנומית. ההשפעות ארוכות הטווח של כישלון מצד ההורים והמשפחה המורחבת להגן על ילדיהם פוגע בבריאות הנפשית והבריאותית של הילד עכשיו ובעתיד,ופוגע כלכלית וחברתית בנו, במדינה שלנו ובחברה שלנו.

אחת הסיבות שילדים הם מטרה כל כך קלה לפגיעה היא שאין להם דרכי התמודדות, מכיוון שלרוב זו המציאות שהם גדלים לתוכה, שני שלישים מילדים שנפגעו לא מספרים או מדווחים, זאת מכיוון שאין להם את הכלים להבין שזה מה יעזור בטווח הארוך,לכן הם משתמשים במערכת הלא בשלה של הגנות פסיכולוגיות, הם מפתחים דרכים להתמודד, ומתמודדים עם ההשלכות של כל מה שקרה להם בשארית חייהם.

  • דרכי טיפול עד כה בישראל

    בישראל קיימים ארגונים ומרכזים רבים העוסקים בטיפול לאחר טראומה מדווחת, הכוללת רק כמחצית ממקרי האלימות.



    אחת המטרות שלנו ברוני הוא מציאת שיטות לעידוד דיווח וזיהוי מוקדם של מקרי התעללות ופגיעה. 


    אנחנו מאמינים שבעזרת ריכוז הכלים והשיטות המוכחות ממחקרים ודרכי טיפול בארץ ובעולם נוכל לפעול להתחיל לקטוע את התופעה.

  • סביבה

    הסיכון לאלימות במשפחה כמובן משתנה בהתאם לתנאים סביבתיים ואקונומיים. 

    ככל שהמצב הסוציו אקונומי נמוך יותר  - כך הסיכויים לפגיעה גוברים. 

    שיעורי הפגיעה בילדים אצל משפחות במצב אקונומי גרוע עולה ב23%, מעגל האלימות שנוצרת ממשיכה ואיתה רמות העוני הקשות 

    -דור חדש של ילדים שעברו בגידה נוראית מצד ההורים שלהם גדלים להיות ההורים שלהם.

    ילד שגדל בבית עם הורה עם מחלת נפש, חוויות ילדות שליליות משל עצמו או הורה עם רשם פלילי\מאסר, יש סיכויים מאוד גבוהים לחוות חוויות ילדות מזיקות ונמצא בסיכון לפגיעה.


מהם ההשפעות של פגיעות אלו בילדים? 

לטראומה בילדות יש השפעות קצרות טווח ברורות, ההשפעות הברורות והמיידיות של התעללות פיזית, רגשית או מינית יהיו חבורות, חתכים, כוויות, קשיי למידה וריכוז, קשיים ביצירת קשרים חברתיים נורמטיבים, חרדה, מתח פוסט טראומטי, דיכאון, התקפי כעס, עצב ואלימות, קושי לשלוט בוויסות הרגשי, תת משקל או עודף משקל.

כל זאת ועוד נקטנות למול ההשפעות ארוכות הטווח שיש לטראומה בילדות. 

הפגיעה מתבטאת בצורה יותר חריפה בילדות כי האישיות של הילד מתפתחת תחת תנאים של לחץ כרוני ושליטה, התנאים האלה יוצרים עיוותים מאוד חמורים באישיות לעומת אלה שהאישיות שלהם התפתחה בתנאים רגילים.

ילדים שנתונים להתעללות לא מסוגלים לפתח דימוי עצמי יציב, ואז המערכת יחסים שלהם לא רק עם העולם מסביבם אלא גם עם עצמם מתעוותת ונעשית מאוד רעילה.

כשילד לא מסוגל לטפל בעצמו ולהגן על עצמו, הוא מפצה על הכישלון של המבוגרים באמצעות מערכת לא בשלה של הגנות פסיכולוגיות. ההגנות הללו, למרות שהן מאוד מועילות ברגעי הטראומה, הופכות להיות דרך החיים של הילד ומתפתחות להתנהגויות פתולוגיות.

בשל כך הילד ולאחר מכן המבוגר בסיכון מרבי לפתח שלל הפרעות פסיכיאטריות ופסיכולוגיות ואובדנות.

מלבד התופעות הרגשיות התעללות בילדים משנה ומעכבת את התפתחות המוח, התפתחות המערכת החיסונית וההורמונלית וניתן לראותה אפילו בדרך שהDNA של האינדיבידואל נקרא ומשועתק (לדברי Dr. Nadine Burke Harris, הCDC, והמרכז לבריאות ושלום הילד בארה"ב) 

טראומה בילדות מעלה את הסיכון להתמכרות לסמים ולאלכוהול, לחשיפה למחלות מין, להשכלה נמוכה יותר ולאפשרות תעסוקה מוגבלות.

בעקבות החשיפה לטראומה בילדות -

במקרים לא מטופלים ילדים שחוו התעללות צפויים לנפילה של 20 שנים מתוחלת החיים

הסיכוי לחלות במחלות לב וסרטן הריאות היא פי 3

הסיכון לניסיון אובדני עולה ב - 12.2%